פסק-דין בתיק ע"א 47100-02-12

1.         בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: הבנק ) הגיש ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בקריות (כב' השופטת עפרה אטיאס) שניתן בת"א 1316/08 מיום 8/1/12, לפיו נדחתה תביעת הבנק נגד המשיב 1 (להלן: המשיב ), לחייבו לשאת באופן אישי בנזקים שנגרמו לבנק בגין אי כיבוד צ'קים שמסרה משיבה מס' 2, שהיא חברה בבעלותו (להלן: חב' פסגות-מוצרי עץ ), במסגרת עסקאות " גלגול צ'קים".

בית משפט השלום קבע, כי לא הוכחו המרכיבים המבססים החלת דוקטרינה של הרמת מסך או עוולה בנזיקין על פי דיני הנזיקין בשילוב עם תורת האורגנים, וככול שמדובר בעוולת הרשלנות, הרי שהבנק לא הוכיח קיומו של נזק. לפיכך נדחתה תביעת הבנק נגד חיוב המשיב באופן אישי, בסכום הצ'קים הכולל שעמד בערכי קרן על סכום של 99,500 ש"ח, נכון לחודשים יוני-אוגוסט 2007.

על אף שהתביעה נדחתה, מאחר שבית המשפט קבע שהמשיב פעל שלא בתום לב, לא נפסק לזכותו צו להוצאות.

2.         במהלך הדיון בערעור ביום 20/6/12, הבהיר בית המשפט בתחילת הדיון - בזהירות הראויה - כי לא ניתן לאשר את פסק הדין שניתן, והציע לצדדים לשקול הסדר בתיק.

            התיק נדחה כדי לאפשר לצדדים לשקול עמדתם.

            בהודעה שנמסרה מטעם הבנק כמערער ביום 1/7/12 (באמצעות הפקס) הודע כי הצדדים לא הגיעו לידי הסדר. המשיב מסר אף הוא הודעה לפיה הוא מאמין שכאשר בית המשפט יידרש למתן פסק דין מנומק, יאושר פסק הדין של בית משפט השלום, למרות הרושם הראשוני שהובא על ידי בית המשפט במהלך הדיון בערעור.

            לפיכך, עמד המשיב על מתן פסק דין בתיק.

            לאור ההודעות האמורות, אין מנוס מליתן פסק דין בתיק.

  הרקע והנסיבות הצריכות לעניין :

3.         הבנק ביקש לבצע פירעון של צ'קים שנמשכו על ידי חב' פסגות-מוצרי עץ שהופקדו לחשבון על שם חב' א' פוקס ייצור ושיווק מוצרי תשתיות בע"מ (להלן: חב' א' פוקס ) בסניף המשיב. לאחר שהצ'קים הוחזרו על ידי הבנק הנמשך בנימוק - "ניתנה הוראת ביטול" וכן - " אין כיסוי מספיק" פתח הבנק בהליכים של התביעה על בסיס עילה שטרית ביום 2/7/07.

התביעה הוגשה על ידי הבנק. תחילה כנגד המשיב באופן אישי, וזאת על בסיס הטענה כי הצ'קים נחזו להיות חתומים על ידי המשיב.

המשיב הגיש התנגדות ביום 3/1/08. הבנק הגיש בקשה להגדלת קרן החוב בתיק ההוצל"פ, לשם הוספת צ'קים נוספים שהופקדו לחשבון הבנק על שם א' פוקס ושחזרו, תוך ציון שמדובר בחשבון מוגבל.

4.         במסגרת תיק בש"א 2922/07, ובעקבות הטענה כי חתימתו של המשיב על הצ'קים, נעשתה בשם חב' פסגות-מוצרי עץ, הגיעו הצדדים לידי הסכמה דיונית בדבר קבלת ההתנגדות.

            הבנק אף צירף בקשה לתיקון כתב התביעה והוספת עילות נוספות, ובית משפט השלום נעתר לבקשה בהחלטה שניתנה ביום 27/9/08, והוגש כתב תביעה מתוקן.

            לאחר שהמשיבים הגישו כתב הגנה ניתן פסק דין נגד חב' פסגות-מוצרי עץ ביום 1/2/11.

5.         אין חולק כי תביעת הבנק מתייחסת ל-10 צ'קים שנעשו ונחתמו לטובת חב' א' פוקס ומשוכים על חשבון חב' פסגות-מוצרי עץ בבנק הפועלים. מדובר בחברה בבעלות המשיב שניהלה בית מלאכה קטן ליצור מסגרות של תמונות, ובהמשך שיווקה ריהוט גן. המשיב הוא הבעלים ובעל המניות היחיד בחברה, וכן מנהלה.

הצ'קים הופקדו בחשבון חב' א' פוקס בחודשים פברואר-אפריל 2007. זמן פירעונם היה בין החודשים יוני ועד 13 באוגוסט 2007. כל הצ'קים ניתנו לצורך ניכיון צ'קים, להוציא צ'ק אחד שמספרו 10524, שזמן פירעונו 13/8/07, על סך 9,800 ש"ח, שניתן כצ'ק ביטחון.

הסכום הכולל של 10 הצ'קים הנ"ל, בהיותם צ'קים לניכיון הועמד על סכום קרן של 99,500 ש"ח.

6.         על פי הראיות הנוספות שהוצגו בבית משפט קמא עולה, כי הצ'קים נמסרו על ידי חב' פסגות-מוצרי עץ לטובת חב' א' פוקס במסגרת "עסקאות" " גלגול צ'קים". כלומר, הצ'קים שנמסרו במסגרת 'עסקה' בין חב' פסגות-מוצרי עץ ל חב' א' פוקס, נמסרו באופן שאלה יוסבו לבנק ויימסרו מיידית לניכיון ו/או לביטחון, תוך שהבנק ייתן תמורה בגין אותם צ'קים.